האמת שהוא היה אדם שהלך זקוף בעינים עצומות.  האמת שדיברו עליו כולם. ריכלו עליו בלי יוצא מהכלל. בשיחות סלון . במסעדות . האמת הוא מת על זה.

האמת שהוא הכיר אותי בתשעה באב בכותל . שנה אחר כך נסענו לשם  שוב שנינו והוא רשם פתק וטמן אותו בין האבנים   וכמה אנשים הוציאו את הפתק ופרסמו אותו במדורי הרכילות.  הוא רשם שם שנדבקה אלו קרציה אחת ושאלוהים ישחרר אותו ממנה.

 

הוא  נשבע לי באורים ובתומים שלא התכוון אלי. שיש איזו קרציה שתובעת אותו בבתי משפט ותולשת לו את הגבות ומעירה אותו בשעות לא הגיוניות ומשחיתה לו את המכונית והבטיחה לו לכשימות הוא תשתין על הקבר שלו.

אני ידעתי שהוא לא מדבר על דמות אמיתית   שהוא המציא דמות מגונה שקיימת בו וזה הוציא ממני אגרסיות כי כשהכרתי אותו הוא נשבע לי שהוא לא סכיזופרן.

האמת פחדתי מבחורים  שיש להם די אן איי מסובך וידעתי שמחלות נפש קשורות לגנטיקה.

והוא שיכנע אותי שבכל גבר אמצא איזה דפקט. ועוברות במשפחות בעיות תורשתיות כמו סרטן. ולב. ודלקות פרקים ואין לזה סוף. והוא הניח יד על המזוזה ושאל אם אני סגורה על זה שהוא סכיזופרן . ושאני לא מאמינה לו שיש אישה שמטורפת עליו ושולחת לו מכתבי איום והא אמר שאם אסכים להגיע אליו הביתה הוא יוכיח לי.

 

לבינתים לא הגעתי אליו הביתה. היינו יושבים על המדרגות בחוץ. ולהקת מעריצות ביקשה ממנו חתימות כמו שממני מבקשים סגריות .

 

אז אלו בעיות תורשתיות עוברות אצלכם במשפחה? הוא שאל.  את דיי רזה אבל אמא שלך שמנה. יש מצב שאחרי גיל ארבעים לא תפטרי משומנים. וזה מגעיל.

הוא הלך לקוסמטיקאית פעם בחודש כדי להראות בהופעות טוב.

והיה רשום למכון כושר. והוא גם שחה

 

בגדול זו היתה אמא שלו שנורא רצתה אותי לבן שלה. היא פגשה אותי בחברה שלה. עבדתי שם כיועצת לחברות מזון טבעי והיא גם הבינה בכוכבים ולקחה אותי בתשעה באב לכותל כי היא ידעה שזה היום היחיד שהוא יבוא לשם כי ככה הוא נשבע לסבא שלהם עשרים שנה קודם שבערב תשעה באב הוא יגיע לכותל לקינות . ככה לא היה לו זמן לאמא שלו.

לא היה לו זמן כי היא הטרידה אותו בעניני בנות והיו לו כל כך הרבה אבל הסבא ניבא פעם שהיא תשיג לו את הבחורה והיא ראתה אותי  ונראתי לה מתאימה. והיא דיי התחבבה עלי.  אני הייתי אשכנזיה מתוסבכת אבל היא לא ידעה לקרוא אותי נכון. היא היתה בטוחה שאני בחורה שקטה וטובה אבל בגיל שלי אמרתי שחבל על הזמן צריך לתת לנבואה של אבא שלה צאנס.

 

הבן שלה עמד ליד האבנים. בצד של הגברים.

אני לא ידעתי שזה הבן שלה. אמרתי לה . הא. את רואה מי עומד ליד הבן שלך? הזמר הזה. והיא אמרה טיפשה – זה הבן שלי אני רוצה שתפגשי אותו והיום בשמים זה יום אבל אבל ככה יש פחות עין רע.  כי יש עין הרע במקומות של זימה.

.

נפגשתי איתו בשנה הזו. בעיקר הוא כירכר אחרי.

הוא גם קנה לשנינו דירה וזה היה מוזר כי רק אני גרתי שם . כי לבינתים סירבתי לתת את האו קיי.

ובעדות שלהם לא שוכבים עם האישה קודם לנישואים. אבל בחורות מזדמנות היו לו

היו לי הרבה מחשבות על זה שהוא לא נורמלי ולכן המחשבה שהקרציה זו לא אני וזו דמות בדויה לקחה לי את החשק להמשיך לראות אותו . פחדתי שיצא לי ילד סכיזופרן  שלוקח תרופות. וידעתי שאני סוג של אמא שעם הילד הטיפה רגיש אוציא ממנו את האמוק.

 

ככה גם אומרים החוקרים. שיש בני אדם עם פוטנציאל להרס נפשי. אבל עם הורות נכונה הם יצאו בריאים. אבל אני לא סמכתי על עצמי. בעיקר כי ההורות של אמא שלי היתה הרסנית.

 

הלכתי לידיד שלי גרפולוג והראתי לו את הפתק מהכות כי הוא לא אהב לכתוב רק לתקתק ושאלתי אם אפשר לדעת אם הוא סכיזופרן.

הגרפולוג ביקש ממני את כתב היד שלי והיו לו מסקנות לגמרי מפחידות. הוא הכיר גם את אמא שלו והסביר לה שכדאי שהבן שלה יפרד ממני.

 

 

 

רותם

 

 

 

רוֹתֵם, אֵשׁ גְּדוֹלָה עוֹמֶדֶת להגיע ותאכל הכל

רותם, מָעַל הַיַּעַר צוֹמֵחַ יַנְשׁוּף שֶׁיֹּאכַל אֶת כָּל הַגּוּפוֹת המפתות.

רותם,האש תִּיגַע גַּם בְּךָ .אֲבָל בִּגְלַל שֶׁהָיִית יַלְדָּה טוֹבָה אַשְׁאִיר אוֹתָהּ מָתַחַתְּ רגלייך.

רותם, השניה בָּא קְצָת הָפְכָה לְסִפּוּר שֶׁל מִסְפּוֹא נאכל

אני כְּבָר רָשַׁמְתִּי אֶת סִפּוּר חַיַּי הָאִישֵׁי בְּאֶצְבָּעוֹת צבוטות.

רותם, האש  תֹּאכַל גַּם אותי.

אני אִישׁ חָסֵר תקנה.

יש לִי שְׂפָתַיִם גדלול מִדַּי מִכְּדֵי שֶׁתּוּכְלִי לנשק.

יש לִי אֶצְבָּעוֹת מחוספסות מִדַּי מִכְּדֵי שֶׁתּוּכְלִי להציע.

רותם,  השניה בָּהּ בָּחַרְתָּ לְהָבִיא אוֹתִי תַּחַת מַגָּע אֶצְבְּעוֹתֶיךָ
שִׁקֵּף בִּי אֶת מְצִיאוֹת הַבַּרְזֶל שֶׁל חייך.
של  הָאֶצְבָּעוֹת הדשנות.

 

לא הִפְסַקְתִּי לְהִתְעַלֵּל בך מֵרֹב צבטות שֶׁלִּבּוֹ בִּי אֶת שמך.

 

 

 

 

 

רצוי בְּאֶחָד הַבִּנְיָנִים הגבוהים.

בלי קָשַׁר לבריות.

רצוי בְּקוֹמָה הָאַחַת עשרה

ללא הַשֶּׂה שֶׁצָּמוּד לכסא.

רצוי מָתַחְתָּ לְקַו השמים.

רצוי בְּחֶבְרַת בְּנִי אדם.

רצוי בְּשָׂפָה מסוננת.

רצוי מָתַחְתָּ לאדמה.

רצוי מנותק.

רצוי עִם תַּצְפִּית לנינוה

רצוי קר.

רצוי יחף.

רצוי מלודי.

רצוי אכזרי.

רצוי פתוח

רצוי רחב

רצוי מָתַחְתָּ לים

רצוי בתעלה

רצוי מָתַחְתָּ לסדין

רצוי חיצים

רצוי עַל שֶׁפַּת המים

רצוי שֶׁתַּעֲזֹר לי

רצוי בְּקַו האש

רצוי בְּמָקוֹם פתוח

רצוי מָתַחְתָּ לאדמה

רצוי חָפְשִׁי.

רצוי  בְּמָקוֹם גבוה.

רצוי בְּקַו השמים

רצוי צמוד

רצוי לחתוך

 

רצוי לְהוֹצִיא  אוֹתִי אֵחָרֵת מהבטן

לשלוף  אוֹתִי בְּלֵידַת עכוז

רצוי לָלֶדֶת אוֹתִי בִּשְׁעַת מנחה.

בשעת בֵּין ערבים

כשהשמש לֹא מכאיבה

כשהשמים לֹא נוגעים

כשהשירה מופשטת

מול אֶצְבָּעוֹת חֲלוּלוֹת שֶׁל מְיַלֶּדֶת זקנה.

מול הַבְּתוּלָה הַנִּצְחִית

הלא קדושה.

הלא מְפֹאֶרֶת

.שֶׁחָתְכָה לִי אֵת הַלֵּב

 

 

 

 

 

בחוּרוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת בְּמַעֲבָר חֲצִיָּה בִּשְׁעַת מִנְחָה

 

 

 

בַּחוּרוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת בְּמַעֲבָר חֲצִיָּה בִּשְׁעַת מִנְחָה לוֹבְשׁוֹת חֲצָאִיוֹת אֲרֻכּוֹת וּלְפֶתַע אֲנִי לֹא מַכִּירָה אַתְּ הַשָּׂפָה

עַל שְׂפַת הַמִּדְרָכָה פּוֹגְשִׁים אֶת יאמי. יאמי אוֹמֵר לִי שָׁלוֹם אֲבָל זוֹ שְׁעַת מִנְחָה וּנְעָרוֹת מַמְשִׁיכוֹת לַחֲצוֹת מֵעִבְרִי חֲצִיָּה
כְּאִלּוּ שֶׁהֵן עפרונים שֶׁחוֹצִים יעָרוֹת.

וְהַגֶּשֶׁם הַשָּׁחֹר מַמְשִׁיךְ לִשְׁתּוֹת. וְהַצָּמָא מִמְּשִׁיכָה לְנֶקֶר.

 

אֱלֹהִים בּוֹרֵא עֲפִיפוֹנִים וּמְמַלֵּא אוֹתָם בִּצְלִילִים.

אֱלֹהִים חוֹשֵׁב עַל הֵרַע מִכָּל. וּמֵתִים בְּמַדְרֵגוֹת הַמֶּכֶס עוֹמְדִים מוּל שׁוֹעֲרִים משופמים.

וּמָה הַמִּקְצוֹעַ שֶׁלְּךָ גָּבַרְתָּ. מָה עָשִׂיתָ בְּחַיִּים. מָה לָמַדְתָּ אֶת מִי פִּרְנַסְתָּ..

וְכָל הַסּוּסִים הַלְּבָנִים גַּם נִכְנָסִים לְשָׁמַיִם התכולים. דּוֹהֲרִים בַּאֲוִיר מִתְעַנְּגִים עַל בּוּעוֹת אֲוִיר.

וּמִתּוֹךְ כָּל הפכוזה הַזּוֹ צוֹמַחַת מַסֵּכַת יִסּוּרִים כָּזוֹ שֶׁשָּׁכְחוּ מָה הַמִּקְצוֹעַ שֶׁלָּהּ. שֶׁל שָׂרָה .
.
שֶׁל כָלְתָה. שֶׁל כַּלוֹתֶּיהָ שֶׁל כָלְתָה.

לְמַעַן הַשֵּׁם. דּוֹר שֶׁל נָשִׁים זְקֵנוֹת מְקִימוֹת אֻמָּה.

וְאָז אֲנִי דּוֹהֶרֶת בְּמַעֲבָר חֲצִיָּה. עָנָן שֶׁחוֹר עָנָן לָבָן.

טוֹבַעַת בְּצִמְחִיָּה הַטִּבְעִית שֶׁל מפריכי הַסֻּכָּר.

וּכְלוּם לֹא מַסְכִּים אִתִּי שֶׁזֶּה מִקְצוֹעַ שֶׁל זְקֵנוֹת. חַיָּטוּת. סנדלריות. פחחיות.

לְמַעַן הַשָּׂם. מִי יוֹשֶׁבֶת לָהּ עַל הַמַּדְרֵגָה הַכְּחֻלָה בְּצַד. לְמַעַן הַשָּׂם. זוֹ בְּלִי הַשַּׁדַּיִים

וּמִי יוֹשֶׁבֶת לָהּ עַל הַמַּדְרֵגָה הַלְבָּנָה?  זוֹ בְּלִי הָרֹאשׁ.

לְמַעַן הַשָּׂם. לְמַעַן הַשָּׂם

 

 

 

 

הטעם הלא נסלח של מרציפן התמרים והלוע החלול בו הגיש לה את צמיד הפיוס  והרקפות שקטף לה בתקווה לשינוי והעפרוני עמד למעלה וצווח במקומה .

הלכתי רגע להביא לה נעלי אצבע כי היא התאוננה שנעלי העקב לוחצות והוא לא הרשה לה לא לעמוד עליהן  כי המעמד מחייב והיא תצטער כל החיים.

  כל הצילומים בהם יצאה נמוכה.   ואני עמדתי והבטתי על מחזה הסוריאליסטי העצוב הזה והושטתי לה את   שרביט הזהב  כדי שתיגש לבימה עם השחקן   הזה לצידה  העיקר שתהיה סוף סוף מאושרת,  כבר לא חשוב איך.

מחור המנעול ראיתי איך הוא פותח לה את כפתורי  הזכוכית  ואיך היא מביטה על התקרה   והוא מנסה לנשק אותה בצוואר   והיא מסובבת את הצוואר  ומביטה על חור המנעול  ולוחשת לו משהו והוא מביט וסוגר את האור.

אחר כך לא הבנתי.

אולי בגלל שידענו  שלכל דבר יש מחיר. נתנו להם להמשיך ככה. במסכת איוב הזו. לא היה כאן צד של ניסב ונסוב. היו כאן שני צדדים של אותו מטבע.  אולי הוא לא הבין אותה,  אולי האור בחדר היה פתוח הרבה מדי שעות. אולי הטירוף עמד בינהם.

 אבל אני עמדתי מרותקת על גבעת התמרים . וביקשו ממני להזיע. המימד שלי היה הנחות מכולם.

  כל זה נקבע בהגרלה. אחרת אהפוך לילדת טרור דורסנית עסוקה באין אונים של המקצוע.

  אחרת אקריב קורבנות שלום רבים מדי. כרגע אני שוקדת על דוקטורט .ביינות לעצי זמורה. רחוק מהגשם.

 עתיד ורוד מונח כפסע ביני לביינו. אחזור להיות אחרת. אתרחק מהרגעים השחורים. כרגע אני מאושרת.

.  ביינות העצים אמצא את נערת האמצע,  של העמוד האחרון  בכרך האחד עשרה.

  אחזיק לו בציצית הזמן. רחוק מהמאה הזו. עם נערות שגולשות במחלקיים על מדורת הזמן.

אחרת אשתולל. אחזיק לך בלא ידוע.

אני כרגע מסתכלת על עצמי מרחוק,  ממתינה לטעות הראשונה שתופיע.

 אז לא תסלח לי. כמו שלא סלחת לה. כמו שלא סלחת לאף אחת אחרת.

 אנחנו למדנו לחיות עם הטעויות. מכאן הגיע האושר. אתה לא הפסקת לגחך.במערה העסוקה ההיא. איפה  שהכרנו את ילדי הזמן. איפה שנטענו טעויות מרקם.

  אני מאוהבת באדם נגוע. כזה שלא נותן בקלות. אבל החיים לא מונחים על עלי דפנה

 התמורה האחרונה תגיע ממצולות הטעויות. משם נדע איפה חורק.

 אחר כך אמתין בסבלנות ללא נודע,

הוא הכי קובע.